יום רביעי, 27 ביוני 2012

שמה פס

פתאום אחרי מלאא זמן חשבתי על הבלוג,
ויש לי הרבה מה לכתוב אז ככה.....
אני ילדה מיוחדת כולם אומרים לי את זה, אני חושבת על דברים כבדים מדי בשביל ילדים בגילי אני יודעת את זה אבל נמאס לי מזה שאני היחידה שרואה חדשות ורוצה לשנות את המצב.
אני רוצה לשנות כדי שאני לא יפחד לצאת מהבית....
אבל לא באתי לספר על זה....
כל מה שאמא שלי יכולה לספר עליי מהתקופה של הגן הוא זה שפחדתי משינויים.
אבל האלימות הגיעה לבית הספר שלי וכבר לא יכולתי לשבת בשקט אז פתחתי קבוצה עם החברה הכי טובה שלי, הרצאתי בכיתה ופשוט כלום!!!!!!!
ואז הבנתי זו רק אני וה12 אנשים שיש לי בקבוצה הם חברים שעשו לייק ולא באמת מאמינים לשינוי הייתי מבואסת וזה שבר אותי הפסקתי עם הקבוצה להרבהההה זמן......
היום חזרתי לא יודעת למה פשוט חשבתי על זה.....
אני חלשה ואין לי סיכוי להצליח אבל יש בי משהו שפשוט לא מפחד הוא רק רוצה לספר לכולם בלי הפחד של מה יחשבו .
אז החלטתי אני שומעת הכל מקשיבה רק למה שאני רוצה וגם לכם אני ממליצה
אני בשביל עצמי לפני שאני בשביל אחרים ואני שמה על הביקורות פסססססססססססססססססס